מילים: גולן ואך

לחן: גולן ואך

ביצוע: משפחת ואך

מעפרך הטוב נוצרתי וטל שחרית שלך הוא נשמתי,
בגן העדן התהלכתי שם אור נסתר בתוך תוכי,
ולא שמרתי, לא שמעתי את שיר הארץ הטובה
שאת כל כוחה נתנה לי, נתנה ונעזבה.

עם אות של קיין על מצחי,
הרחק נדדתי עם בניי,
ליטוע גן נוסף ביקשתי
גם שם ביקשו לי משנאי
כל גירוש או אהבה זרה
שנית הרגשתי בן חורג
הבא הקץ?
שמעתי קול עמוק ובתוכי קורא.

אל החיטה אל ארץ טוב אל אדמה ברוכה,
שבתי שמעתי קול מוכר,
בני חצו מדבר עברו עוד ים מתוך חשכת נכר,
שמעתי, שמעתי קול שופר

אז שבתי באותה הדרך וחרב מתהפכת בבשרי,
על סף דלתך נדהם עמדתי
הזו הארץ?
זה שירי?
אי עץ הדעת טוב ורע,
ואיפה, איפה רוח אלוקים?
הזה גן עדן נעוריי בו הולכים השועלים?

אל החיטה...

אך בת הקול שבי בכתה ודימעותיה בין גלויותי,
עתה צוחקת, מתרוננת קולה עולה מבין בני,
הן לא ייגע הזמן בנצח וארץ קודש היא האדמה,
אור עולה מירושלים,
אור מארץ אהובה.

אל החיטה...